אויאיישן פארטס אף איקס בע"מ נ' בנק מזרחי-טפחות סניף רמת גן

החלטה

1.בפני בקשה מטעם התובעת (להלן:"המבקשת") להגדיל את סכום התביעה הנתבע בגין הנזק הנטען, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א").

2.המבקשת טוענת בבקשה שבפני כי בשל יכולתה הכלכלית המוגבלת ביום הגשת התביעה הועמד סכום התביעה על סך 1,000,000 ₪. לאחרונה הוטב מצבה הכלכלי וכעת ביכולתה להשלים את האגרה הנחוצה על מנת להעמיד את סכום התביעה על סך 2,500,000 ₪.

המבקשת מציינת כי כתבי טענותיה כוללים פירוט עובדתי מלא ומקיף של מעשיו ומחדליו של הנתבע (להלן:"המשיב") ופירוט הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך וכי הדגישה שסכום התביעה נקבע לצורכי אגרה בלבד. עוד מוסיפה המבקשת כי אין צורך להאריך מועדים או להגיש תצהירים הואיל והטענות בדבר הנזקים שנגרמו, כבר פורטו עת הוגשה התביעה ותצהירי עדות ראשית מטעמה.

המבקשת מציינת כי בסעיף 57 לתצהיר עדות ראשית מטעמה פורטו בהרחבה ראשי הנזק שנגרם למבקשת והובהר כי המשיב הסב למבקשת נזקים כבדים של 5,636,546 ₪.

לטענת המבקשת, אין חולק כי סכום התביעה המבוקש הינו פרט מהותי בתביעה ולאור העובדה כי המבקשת מחזיקה בידיה הוכחות לנזק הנטען, אין ספק כי עניין זה צריך לבוא בפני ביהמ"ש.

בנוסף, הגדלת הסכום לא תפגע בסמכות העניינית של ביהמ"ש, ההליך נמצא עדיין בשלבי קדם המשפט וטרם התקיים דיון הוכחות ועל כן, אין מניעה להגדיל את סכום התביעה.

3.המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי תקנה 92 לתקסד"א אינה חלה בענייננו הואיל ובתיקון המבוקש אין כל תרומה להכרעה בשאלות שבמחלוקת, התיקון אינו מוסיף או גורע מטענות הצדדים וראיותיהם ולצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת לא נדרש ביהמ"ש לשאלה אם סכום התביעה הינו מליון או 2.5 מליון ₪. כמו כן, לטענת המבקשת עצמה, מלוא טענותיה ונזקה הנטען מונח כבר בפני ביהמ"ש ועל כן, אין בתיקון המבוקש להוסיף דבר לבירורה.

לטענת המשיב תקנה 44 לתקסד"א היא הרלוונטית בענייננו ולפיה תובע שבחר לוותר על חלק מתביעתו לא יהיה רשאי לתבוע אותו בשלב מאוחר יותר.

המשיב מציין כי באם יותר התיקון המבוקש, יאלץ לשקול מחדש את היערכותו בתיק וייתכן כי יבקש להשתמש בזכותו עפ"י דין לתקן כתבי טענותיו לרבות צירוף מצהירים נוספים וחוות דעת מומחים.

עוד טוען המשיב כי תם שלב קדם המשפט והמבקשת מנועה מלהגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כעת וכי לא חל כל שינוי במצבה של המבקשת לאחרונה ולמבקשת היתה יכולת כלכלית איתנה כבר במהלך 2010.

4.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיב לא ציין אלו פעולות מעשיות יבקש לבצע לאחר שסכום התביעה יתוקן ואילו עדים או ראיות נוספות ברצונו לצרף. כמו כן, המשיב בעצמו טען בבקשה לחיוב המבקשת בערובה כי יש לחייבה בערובה גבוהה נוכח זאת שהמשיב מנהל תביעתו כאילו הוגשה על מלוא הסכום.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי לנכון לאפשר למבקשת להגדיל את סכום התביעה כמבוקש.

א.אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב כי תקנה 92 לתקסד"א אינה חלה בענייננו, כי אם תקנה 44.

תקנה 44 לתקסד"א קובעת כי:

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.

(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".

תקנה 44 דנה באיסור לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים בתביעות נפרדות ולפיה אם התובע לא ממצה את זכותו למלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה והוא מנוע מלתבוע את יתרת הנזק בתביעה שנייה נפרדת (ראה:אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג – 2003, בע"מ 100-101).

בענייננו, מדובר על בקשה לתבוע את יתרת הנזק הכספי ע"י תיקון הסכום הנתבע בכתב התביעה הנוכחי.

בנסיבות אלה, לא חל האיסור בתקנה 44 (ב) לתקסד"א ויש לבחון את בקשת המבקשת להגדלת סכום כתב התביעה בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א.